החלטה בתיק ע"א 29596-07-13

בפניי בקשה לפטור מהפקדת ערבון או לדחייתו, עד לשחרור העיקול המוטל על חשבון הבנק של המבקש.

לטענת ב"כ המבקש, המבקש בן 64 שעבר אירוע מוחי. אף שלכאורה המבקש הנו בעל אמצעים, הרי שכל כספו מצוי בחשבון הבנק של בנו, המעוקל במסגרת הליכים משפטיים המתנהלים בבית משפט זה. למבקש אין אמצעים נוספים, הוא אינו עובד ואינו מקבל קצבה. המבקש הוא בעל מקרקעין, והוא הפקיד בחשבון של בנו סכום של 4 מיליון ש"ח, אולם כסף זה מעוכב, ואין הוא יכול להשתמש בו. במצב דברים זה, מתבקש בית המשפט לדחות את המועד להפקדת הערבון עד לאחר מתן ההחלטה בתיק שמתנהל בבית משפט זה או עד שישתחרר העיקול בחשבון הבנק. בתצהירו, טוען המבקש כי הוא סובל מבעיות רפואיות שונות, וכי אין הוא מקבל קצבה מהביטוח לאומי בשל חובות עבר. המבקש מציין בתצהירו כי הוא סבור שסיכויי הערעור להתקבל גבוהים.

לטענת ב"כ המשיב, לבקשה לא צורפו אישורים בדבר העדר יכולתו הכלכלית של המבקש לשאת בתשלום הערבון. העובדה שהמבקש טרם שילם את הוצאות הדיון הקודם בסך של 10,000 ש"ח וכן לא שילם דמי שכירות במשך למעלה משנה, במושכר נשוא הערעור, כמו גם העובדה שהוא לא שילם חוב ארנונה בסך של 102 אלף ש"ח, מדגישות את הצורך בהפקדת הערבון. המבקש לא הסביר אם ניסה לגייס את סכום הערבון או מקצתו, בהתאם לדין ולהלכה הפסוקה, ולא הבהיר כיצד הוא מממן את הייצוג המשפטי. לטענתו, למבקש ולבנו, שמנהל עבורו את חשבון הבנק, חובות כבדים בלשכת ההוצאה לפועל. העובדה שבנו מנהל את חשבון הבנק ולא המבקש עצמו, וזאת בהנחה שהוא מוגבל מלפתוח חשבון בנק, מצביעה על כך שקיים סיכון גבוה לאי עמידה בתשלום הערבון. לדידו, הודעת הערעור אינה מגלה סיכויים טובים לקבלתה וכי ממילא לא שכנע המבקש בדבר סיכויי הערעור.

ב"כ המבקש טען בתגובה, כי המשיב מתעלם מהעובדה שחשבונו מעוקל וכי לא מתאפשר לו לעשות שימוש בכספו. לטענתו, לא יגרם כל נזק מקבלת הבקשה, שכן נכסיו של המבקש בכסף מזומן עולים בהרבה על כל התחייבות ידועה. לדבריו, נכסיו האחרים של המבקש, הנם קרקעות אשר לא ניתן לתרגמן לתשלום מיידי.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

מטרת הערבון היא לתת למשיבים מענה להוצאותיהם אם יידחה הערעור. השיקולים שיש לשקול לצורך מתן הפטור מהפקדת ערבון הם מצבו הכלכלי של המבקש וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל (ראה בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, 17.10.2007 (להלן- "עניין ורנר")). התנאים לפטור הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור.

במקרה דנן, המבקש לא צירף כל מסמך רלוונטי התומך בטענותיו בדבר העדר יכולת כלכלית. המבקש לא הציג אישור יתרות אודות נכסיו בחשבונו, ולא צירף אישור אודות עיקול הכספים. המבקש טען לבעיות רפואיות שונות, אך לא הציג כל מסמך רפואי התומך בטענותיו ואשר יש בו כדי להשליך על מצבו הכלכלי. אוסיף כי המבקש לא צירף מסמך כלשהו המעיד על חובותיו למל"ל, והמבקש לא הסביר כיצד הוא מממן את ייצוגו המשפטי. המבקש אף לא פירט אם ניסה לגייס את סכום העירבון באמצעות חוג קרוביו ובני משפחתו, וזאת כנדרש בפסיקה. אציין, כי העובדה שהמבקש לא הכחיש את טענת המשיב, לפיה המבקש לא שילם את ההוצאות בגין ההליך, וזאת בנוסף לטענות בדבר חובותיו לארנונה ובהוצאה לפועל, מעלה חשש שמא יוכל המבקש להיפרע מהוצאותיו, ככל שאלו ייפסקו לטובתו. בנסיבות אלה, ברור אפוא כי הצורך בהפקדת הערבון מקבלת משנה תוקף. 

מבלי לפגוע באמור, המבקש אף לא פירט מדוע הוא סבור כי סיכויי ערעורו טובים, אלא הסתפק בהצהרה לאקונית. משלא עשה כן המבקש, די באמור כדי לדחות את הבקשה.

יחד עם זאת, לאחר שבחנתי את ההליך שלפניי, הנני סבור, כי יש הצדקה לשנות משיעור הערבון, הנוהג. לפיכך, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הנוגעים בעניין, בחנתי את מהות ההליך ומידת מורכבותו, שיעור ההוצאות הצפויות, נחה דעתי, בשים לב למצבו הכלכלי של המבקש שאינו בין המשופרים, כי יש להעמיד את העירבון , על סך 10000 ש"ח בלבד.

הערבון יופקד, אפוא, עד יום 1.10.13 , שאם לא כן הערעור יידחה ללא הודעה נוספת.

ניתנה היום, כ"ט אלול תשע"ג, 04 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.